פסק-דין בתיק ב"ל 10196-08-12

פתח דבר

1.                      התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר באירוע מיום 23.5.11, במהלכו נורה מרכב שחלף לידו עת עמד מחוץ לעסקו, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) . התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 15.7.12 בנימוק, כי התקיפה אירעה על רקע אישי, ללא קשר לעבודת התובע, ועל כן אינה בבחינת פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה דנן.

2.                      התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ומטעם שותפו בעסק במועד הרלבנטי לתביעה, מר מחאמיד מוחמד (להלן - השותף), אולם הנתבע ויתר על חקירת התובע והעד מטעמו (עמ' 2, ש' 5).

3.                      הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

עובדות המקרה

4.                      התובע, יליד 1972, עצמאי, בעל עסק למכירת מוצרי גבס באום-אל-פחם (להלן - העסק). 

5.                      ביום 23.5.11, ביקר בעסקו של התובע חברו העונה לשם אשרף שיבלי (להלן - החבר). בשעה 19:00 לערך, ביקש החבר ללכת והתובע ובנו בן ה- 4 (להלן - הבן) ליוו את החבר לרכבו שחנה על הכביש הסמוך לעסק. באותה השעה, השותף היה עסוק בסגירת העסק וכיבוי האורות (עמ' 2, ש' 25-26). בהיות התובע מחוץ לעסקו, יחד עם בנו וחברו, חלף לידם רכב ובו שני אנשים, הרכב האט, כמעט נעצר, ומתוכו "מטווח אפס" נורו מספר יריות שפגעו ברגלו השמאלית של התובע וכן בחברו (סע' 4.ג. לתצהיר התובע).

6.                     למשמע היריות, יצא השותף מהעסק והזעיק את המשטרה ואמבולנס, עמו פונו התובע וחברו לבית החולים העמק בעפולה, שם אושפז התובע וטופל; התובע קיבל לטענתו תעודות אי כושר לתקופה ממושכת, הכל כעולה מהתעודות הרפואיות שצורפו.

טענות התובע

7.                      לטענת התובע בסיכומיו, דין תביעתו להתקבל משלא נסתרה גרסתו כי ביום 23.5.11, בשעה 19:00 לערך, עת עסק בסגירת העסק שבבעלותו, נחבל מהיריות מהרכב שחלף לידו. לדידי התובע, פגיעתו אירעה "במהלך עבודתו" ו- "עקב עבודתו" ואין כל הצדקה לדחיית התביעה על ידי הנתבע, אף אם מסר התובע בהודעתו למשטרה כי היו לו חשדות לגבי זהות היורים, שכן החשדות התבדו בהמשך ותיק החקירה כנגד החשודים נסגר. התובע מבקש להחיל בעניינו את חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק, כאשר אין חולק כי התאונה אירעה לתובע תוך כדי עבודתו בעסקו ומשכך הנטל על הנתבע להוכיח כי התאונה אירעה שלא עקב העבודה - ונטל זה לא הורם.

8.                      מנגד, טען הנתבע בסיכומיו כי דין התביעה להידחות, משלא השכיל התובע, אשר עליו נטל הראיה, להוכיח כי פגיעתו הייתה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. גרסת התובע כפי שנמסרה למשטרה בסמוך לאחר הפגיעה, הינה הגרסה העדיפה בענייננו, וממנה עולה בבירור כי התובע נורה באופן אישי ובמכוון מטווח אפס, ללא קשר לעיסוקו במשלח ידו, כאשר התובע זיהה את הרכב ואת פני היורים בו והוסיף, כי הוא מכיר את היורים היכרות קודמת וטובה. עוד עלה מגרסת התובע כי נורה מחוץ לעסקו, בשעה שליווה את חברו האישי למכוניתו, ובשעה שהיה ליד מכוניתו החונה של החבר, כאשר השותף הוא זה שהיה עסוק בסגירת העסק (עמ' 2, ש' 25-26); מכאן - שהאירוע אף לא אירע תוך כדי עיסוק התובע במשלח ידו.

דיון והכרעה

9.                      בסעיף 79 לחוק הוגדרה 'תאונת עבודה' כדלקמן:

"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו."

10.                  בסעיף 83 לחוק נקבעה חזקה, לפיה " תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך"; אולם, חזקה זו חלה רק לגבי "עובד" ואינה חלה לגבי "עובד עצמאי" (דב"ע (ארצי) שם/0-117 אברהם ישראל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יב' 130; עב"ל (ארצי) 104/99 ברדה גבריאל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241); לפיכך, בהיות התובע בעל עסק עצמאי, עליו חובת ההוכחה כי פגיעתו הייתה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

11.                  בפסיקה נקבע, כי " את שני המבחנים "תוך כדי" ו"עקב" אין להחזיק במדורים נפרדים, ויש למזגם במושג אחד של קשר לעבודה" (דב"ע לב/0-69 המוסד לביטוח לאומי - רבקה סימני, פד"ע ג 386).

12.                  לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולנסיבות המקרה, הגענו לידי מסקנה כי אף אם היינו רואים בפעילות בה עסק התובע בשעת הפגיעה - ליווי חברו האישי עד לרכבו החונה מחוץ לעסק - כפעילות נלווית לעבודה, אשר בוצעה "תוך כדי" עיסוק התובע במשלח ידו, הרי שמכל מקום התובע, אשר עליו נטל ההוכחה, לא השכיל להוכיח כי הירי בו ביום 23.5.11 היה גם " עקב" עיסוקו במשלח ידו, ומשכך דין התביעה להידחות. להלן נפרט את הנימוקים לקביעתנו זו.

13.                  בכל ההזדמנויות שניתנו לתובע לתיאור תקרית הירי בה נחבל, לא עלה ולו קשר לכאורי בין הפגיעה לבין העבודה, מלבד העובדה כי התובע נכח מחוץ לעסקו בעת שנורה, ובכך לא די. כך תיאר התובע בטופס התביעה את פגיעתו:

"במועד הנ"ל, בשלבי סגירת העסק "בית הגבס" שבבעלותי, עבר לידי רכב ונורו ממנו יריות אשר פגעו ברגל שמאל"